#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מביאים חכמה מחוץ לתחום בשביל יולדת?	"כן (רש""י), ואפי' חוץ מי""ב מיל (מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק א'), ולגבי שאר חפציו שאין לו צורך כ""כ המנח""ש (ח""א סי' ט""ו) מצדד להקל שהם נגררים אחרי בעל החפץ ויש לו רשות לצאת, וכ""כ המנח""י (ח""ט סי' ל""ז, ח""י סי' ל""א אות א'), אכן האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ו וסי' ל') ס""ל דאינו יכול ליקח אלא מה שהוא צריך [אמנם, ע""י עכו""ם מותר להוציא כל דבר שיש בו צורך שבת דהוי שבות דשבות במקום מצוה (חוט שני ח""ד פצ""א ס""ק א')]"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדליקין נר ליולדת?	"כן בלילה, דקים להו לחז""ל דלא מיתבא דעתא בחושך, וכתבו תוס' ישנים אפי' אם אינה אומרת ""צריכה אני"" (מ""ב ס""ק ג'), אבל פשטות הר""ן משמע דדוקא כשהיא צריכה, והרמב""ם מחלק דדוקא לאחר פתיחת הקבר אמרינן דמדליק הנר אע""פ שאינה אומרת צריכה אני אבל קודם לכן דוקא כשהיא אומרת דצריכה (ביה""ל ד""ה ומדליקין), וכן נקט הערוה""ש (סעי' ב') כהרמב""ם"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא?	"ג""כ מדליקין בעבורה דחוששת שמא תראה המילדת דבר ותעשה בשבילה"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר לשקר לה ותאמר שהדליקו נר?	"1) תי' המג""א (ס""ק ב') כגון שהיא רואה קצת אור<br>2) ועוד תי' המג""א (שם) שהיא תוכל לנסות את המילדת אם יודעת כמה אצבעות העמידה<br>3) הא""ר תי' שהיא תרגיש ע""י המשמושין (שעה""צ ס""ק ד')"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינה מותרת להדליק הנר מחמת המילדת?	"כן הקשה המג""א (ס""ק ב'), ותי' הפמ""ג (א""א ס""ק ב') בשם הלבוש דהיא אינה צריכה נר לעשות צרכיה (מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ב')"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך מומחה להחליט אם היא צריכה נר?	"כתבו תוס' (שבת קכ""ח ע""ב) דא""צ מומחה דלא דמי ליוה""כ דהכא יכולה להסתכן ע""י הפחד שמא אין עושין יפה משא""כ ביוה""כ אינה מסתכן כ""כ מחמת הרעב (ביה""ל ד""ה נר)"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות הכנות בחודש תשיעי?	"כתב ספר חסידים (סי' תתנ""ה) דצריך להכין בחדש תשיעי כל ההכנות שלא יחללו שבת (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א') {ובזה""ז א""צ להכין אלא בסוף החודש, וגם א""צ להטריח יותר מדאי, עי' שש""כ (פל""ו סעי' ז')} [והספר חסידים (סי' תשצ""ג) כתב דראוי להתפלל שלא תלד בשבת, אבל הכה""ח למהר""ח פלאג'י ס""ל דעדיף שלא להתפלל דאפשר דזהו זמנה ואם משנה זה אתי לידי סכנה (פסק""ת הע' 23)], אמנם אם יודע בודאי שצריך לילך בשבת אז הוא מחויב לילך מערב שבת וכמ""ש הביה""ל לקמן (סי' שד""מ סעי' א' ד""ה מצומצמת) באיש הצבא (הגר""י פאנד שליט""א בשם הגר""י זילברשטיין שליט""א)"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לעשות מלאכה ע""י שינוי?"	"כתב הב""י לעיל (סי' שכ""ח, עמ' ת""צ) בסתם חולה שיש בו סכנה דהרמב""ן ס""ל דצריך לעשות שינוי לכתחילה והמגיד משנה כתב בדעת הרמב""ם דאין צריך [ופסק הרמ""א כהרמב""ן], מ""מ ביולדת דהוי דבר טבעי ואפי' אחת מאלף לא מתה [ורוב נשים סובלות הצירים במנוחת הנפש בידעה כי עוד מעט יעברון כי כן ראתה באמה (ערוה""ש סעי' ב')] לכו""ע צריך שינוי לכתחילה (מג""א ס""ק ג'), אבל פשוט דאם צריך לזרז אין לשנות כלל (מ""ב ס""ק ה') [והא דכתבו תוס' (כתובות פ""ג ע""ב) דמיתה מצויה אצל נשים מפני שהן מסתכנות בשעת לידה היינו שמקצר את ימיהן אבל אין הכוונה שהן מתות בשעת הלידה (נשמת אברהם בשם רשז""א)]"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי להביא שמן ליולדת?	"עדיף להביא השמן בידה, ואח""כ יש להביאה בכלי בשערה, ואח""כ יש להביאה ע""י השמן בשערה (ב""י, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ו')"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאדם אחר לילך עם היולדת לבית חולים?	"צריך אדם אחר ללוותה, אבל אם היא אומרת שהיא אינה מפחדת לילך לבדה לא יסע עמה (אג""מ או""ח ח""א סי' קל""ב)"	סימן של סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מיילדין גויה 1) בחול 2) בשבת? 	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-af42b08550f54ca4a209a5196e4912d7425c3947.jpg"">"	סימן של סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקשה, דתיפוק ליה דאסור למיילד גויה בשבת משום עוקר דבר מגידולו דאסור משום גוזז?	"תרצו תוס' (ע""ז כ""ו ע""א) דמיירי כשישבה על משבר וכבר נעקר א""נ כלו לו חדשיו, אמנם כתב המג""א (ס""ק ו') דבזה""ז אין אנו בקיאים בכלו לו חדשיו"	סימן של סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור על איסורי דרבנן משום איבה?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ד') מסתפק בזה ורצה להביא ראיה מסי' שכ""ה דמותר, ובאמת יש בזה מח' ראשונים בע""ז (כ""ו), הריטב""א ס""ל דאסור אבל רבינו יונה ס""ל דמותר, ולמעשה הרבה מקילין באיסור דרבנן, ובפרט בזה""ז שיכול לבא לידי פיקוח נפש וא""כ אפי' באיסורי דאורייתא מותר וכמ""ש למעלה מהאג""מ (ועי' מ""ב עו""ה הע' ל""ד)"	סימן של סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בישמעאלים 2) בקראים 2) בגרי תושב?	"1) כתב המג""א (ס""ק ד') דדינו כגוי (ביה""ל ד""ה כותית), וביאר המחה""ש דהיינו דאסור לחלל שבת בשבילו אבל בחול מותר להולידו דאינו עובד ע""ז, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק ד') כתב דמסתימת הפוסקים ביו""ד (סי' קנ""ד סעי' ב') משמע דאפי' אם אינו עובד ע""ז אסור להולידה {ורע""א (שם) כתב דאם אינו עובד ע""ז וגם קיבל הז' מצות מותר להוליד, והיינו כגר תושב, ומשמע דאם רק אינו עובד ע""ז אינו מיילדין} 2) כתב המג""א (שם) דמותר למיילד אותם כיון ששומרים שבת לא שייך ההתנצלות דמחללין שבת רק לשומרי שבת וממילא איכא איבה, אמנם כתב המחה""ש דעדיין אסור לחלל שבת בעבורם וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ד') דהם אינם שומרים שבותים וא""כ ליכא איבה על השבותים [ועוד כתבו המחה""ש ופמ""ג (א""א ס""ק ד') דאסור ליטול השכר משום שכר שבת (ביה""ל ד""ה כותית), אבל לישראלית מותר לקבל שכר שבת (מ""ב לעיל סי' ש""ו ס""ק כ""ד)], אכן מעורר רע""א דיהא מותר לחלל שבת מדאורייתא מחמת הולד דהוא כתינוק שנשבה, והשיב לו הבית מאיר דכיון שהוא לא ישמור עוד שבתות העיקר טעם שמחללין שבת הוא כדי שישמור שבתות הרבה וחי בהם אינו אלא לרבות חיי שעה, אכן הביה""ל לעיל (סי' שכ""ט) ס""ל דוחי בהם הוי היתר בפנ""ע וכפשוטו ראוי לחלל שבת בעבורו וכמ""ש רע""א {ונראה דה""ה במחללי שבת בזה""ז ראוי לחלל שבת בעבור הולד, וכן נקט השבט הלוי (ח""ג סי' ל""ז ס""ק ד')} 3) כתב הביה""ל (ד""ה כותית) דיש מצוה להחיותו ואע""פ שאסור לחלל שבת באיסורי דרבנן מ""מ אפשר דמותר לעשות איסורי דרבנן כדי להחיותם"	סימן של סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי נקראת יולדת?	"אביי אמר משתשב על המשבר, ורב הונא בריה דרב יהושע אמר משעה שדם שותת ויורד א""נ כשחברותיה צריכות לישא אותה בזרועותיה, והרי""ף פסק משתשב על המשבר וגם דם שותת, ותמה עליו הרא""ש הרי ספק נפשות להקל [ותי' הט""ז (ס""ק ג') דצריך ב' סימנים דלפעמים יש לה חולשה אבל עדיין לא הגיע זמן לידה], והרמב""ם ס""ל דתלוי בשותת דם [והרבה מפרשים משום דדם שותת תחילה, אבל הביה""ל (ד""ה כיון) ביאר דהדם שותת בסוף ואפ""ה מחמיר כרב הונא דהוא בתראה], אבל להלכה קיי""ל כהרמב""ן דסגי בסימן אחד מהשלשה סימנים"	סימן של סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לקרות החכמה?	"כתב הט""ז (ס""ק ב') דסימנים אלו מיירי לגבי חילול שבת דא""צ שום עיכוב אבל לגבי קריאת החכמה לא ימתין כ""כ אלא יקרא החכמה משעה שמרגשת קצת, ואפי' בספק, ואפי' אם היא רחוקה ג' פרסאות (מ""ב ס""ק ט'), ומותר להביא היולדת להחכמה ג""כ (פמ""ג מש""ז ס""ק ב', מ""ב שם)"	סימן של סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) תוך ג' ימים 2) מג' ימים עד ז' 3) לאחר ז' ימים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-8c6fa934212cac5ebe05a752f69213504511a331.jpg"">"	סימן של סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי 1) מתחיל 2) מסיים, הג' ימים?	"1) כתב הלחם משנה דמגמ' משמע דמתחיל מפתיחת הקבר, ובדעת הרמב""ם יש סתירה דבפיה""מ נמי משמע דמתחיל משעת פתיחת הקבר אבל ביד החזקה משמע דמתחיל משעת לידה, ותי' הביה""ל (ד""ה כל שלשה) דלעולם ס""ל להרמב""ם דמתחיל מפתיחת הקבר, והא דכתב משעת לידה היינו דמחללין עליה את השבת עד הלידה אבל מחשבין הג' ימים משעת פתיחת הקבר, ולפי""ז אם יושבת על המשבר ליום אחד נמצא שלאחר הלידה אין לה אלא ב' ימים, אבל פשוט דאם נמשכת לג' ימים פשוט דיש לה אפי' לאחר הלידה דהגמ' מיירי באורחא דמילתא דרוב נשים, ומסיים וצ""ע למעשה בכל זה, אמנם במ""ב (ס""ק י""א) סותם דמונה הג' ימים אחר הלידה, ופשוט להערוה""ש (סעי' ז') דאפי' הרמב""ם ס""ל דמתחיל למנות אחר הלידה 2) המג""א (ס""ק ז') כתב דאין מחשבין ג' ימים מעת לעת, אכן הגר""א לקמן (סי' תרי""ז) חולק על המג""א וס""ל דמחשבין מעת לעת, וכן הביא המ""ב (ס""ק י') מכמה ראשונים, והכריע המ""ב ביוה""כ בודאי יש להקל לה לאכול ג' ימים מעת לעת אבל לענין שבת עדיף לעשותו ע""י גוי, ואם לא נזדמן לו גוי מותר ע""י ישראל"	סימן של סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במפלת 2) ביוצא דופן?	"1) כתב הביה""ל לקמן (סי' תרי""ז סעי' ד') דדינה כיולדת ויש לה דינים של ג' וז' ימים [וכ""כ אשל אברהם בגליון], אמנם כתב החוט שני (ח""ד פצ""א ס""ק ד') דזהו דוקא אם הפילה לאחר מ' יום 2) ה""נ יש לה דינים דיולדת ג' וז', ולפעמים היא חולה אפי' יותר מג' ימים (חוט שני שם)"	סימן של סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם מתה האשה, האם מחללין שבת להוציא את העובר 1) בזמן חז""ל 2) בזמן הראשונים 3) בזמן הזה?"	"1) אם כבר נעקר הולד בודאי מחללין שבת להוציאו [אע""פ שאין לו חזקת חי מ""מ מספק מחללין את השבת (מ""ב ס""ק י""ח)], אבל אם לא נעקר הולד אמרינן בגמ' דהולד מת ראשון ותוס' ס""ל דזהו ודאי [אלא אם כן נהרגה כגון שנפסקה ראשה (רע""א)] ועל כן אין מחללין להוציאו אבל רש""י ס""ל דהוי רק ספק ומחללין להוציאו מספק, להלכה יש בזה מח' גדולה, התשובת הרמ""א ומג""א (ס""ק י') ס""ל כרש""י דחיישינן שהולד קיים ומחללין שבת אבל המהר""א שטיין ושבות יעקב ורע""א ס""ל כתוס' דאין מחללין 2) הרמ""א הביא מאיסור והיתר דבזמנו לא נהגו לחלל שבת להוציאו, וביאר דשמא הטעם הוא מפני שאין אנו בקיאים להכיר במיתת האם דשמא רק נתעלפה, ולאחר שמכירין כבר מת הולד [והקשה תוספת שבת ליחוש דלמא מתה מיד, ותי' המחה""ש דאפי' אם מתה מיד מ""מ חולשה של האם גורמת חולשא לולד וא""א לולד לחיות] (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק י""ט) [והערוה""ש (סעי' ח') כתב דבזמנו היו נוהגין להשתדל להוציא העובר ומתמיה על מנהג זה] 3) בזה""ז יתכן דאנו בקיאים מתי מתה האם ומוציאין את הולד, ודוקא אם נקבעה ע""י ת""ח הבקי בסימני גסיסה (שבט הלוי ח""ו סי' כ""ז, קובץ תשובות ח""ג סי' קס""א, ציץ אליעזר ח""י סי' כ""ה פ""ד)), וע""ע באג""מ (יו""ד ח""ב סי' קע""ד ענף ב') דמשמע דצריך בדיקה היטב בלא היסח הדעת לידע אם מתה ודאי "	סימן של סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ודאי שניהם מתים?	"אין מוציאין את הולד אפי' בימות החול אלא נקברת כמו שהיא (פתח""ת יו""ד סי' שס""ד ס""ק ה', פסק""ת אות ה')"	סימן של סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין מדורה ליולדת כל ל' יום?	"רוב ראשונים ס""ל דאין חילוק בין יולדת לשאר חולה ועושין מדורה להם כל זמן שהם צריכים לכך, אבל הרמב""ם ס""ל דעושין רק ליולדת ומקיז דם וביאר המגיד משנה בשם הראב""ד בדעת הרמב""ם דס""ל דמיירי בחולה שאין בו סכנה ואפ""ה היולדת ומקיז דם צריכים מדורה ומחללים עליהם את השבת וזהו לשלושים יום [ואינה מחויבת ללבוש בגדים יתירים, וצ""ל דאינו מחמם כמדורה (ר""י באק), אבל לשאר חולים אינו מותר לעשות מדורה אלא צריכים ללבוש בגדים יתירים (ערוה""ש סעי' י')], וכן פסק השו""ע דעושין לה מדורה כל ל' יום, אמנם כתב הבאה""ט (ס""ק ט') דעדיף לעשותה ע""י עכו""ם (מ""ב ס""ק כ""א), אכן הביה""ל (ד""ה כל שלשים) הביא מכמה ראשונים דמדורה שוה לשאר צורכי יולדת ואין מחללין בעבורה אלא לז' ימים, ומסיים וצ""ע למעשה"	סימן של סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הצרכי תינוק שעושין?	"1) מרחיצין אותו<br>2) מולחין אותו<br>3) טומנין השליא כדי שיחם הולד [והוא דבר סגולי (מ""ב ס""ק כ""ו)] (ירושלמי שבת פי""ח ה""ג)<br>4) חותכין הטיבור אחר שקושרין אותו (מ""ב ס""ק כ""ז) [ועושין זאת תחילה (מ""ב ס""ק כ""ג)]"	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דברים אלו איסורי דאורייתא או דרבנן?	"תוס' (שבת קכ""ט ע""ב) כתבו דהם איסורי דרבנן (מג""א ס""ק י""ג), אכן הביה""ל (ד""ה הולד) הביא משאילתות דר' אחאי ורמב""ם ועוד ראשונים דדברים אלו יש בהם חשש סכנה ומותר לעשות אפי' איסורי דאורייתא, והביה""ל מסיים עכ""פ יש להקל ע""י עכו""ם, וכ""כ המ""ב (ס""ק כ""ג) {וצ""ב דאפי' לתוס' מותר ע""י עכו""ם}, והערוה""ש (סעי' י""ב) הכריע דחיישינן להרמב""ם דספק נפשות לקולא ואם א""א ע""י עכו""ם מותר אפי' ע""י ישראל"	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מולחין אותו?	"כתב רש""י כדי שיתקשה הבשר (מג""א ס""ק י""ד), וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק י""ד) דאין עיבוד כה""ג באדם ומותר משום צער, ומשמע דמיירי במלח ממש, אבל הרמב""ם בפיהמ""ש פי' דמולחין באבק הדס (מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד טומנים את השליא?	"בחול טומנין בקרקע אבל בשבת פשוט דאסור לעשותו [דאין מחללין שבת לרפואות סגולות (ביה""ל ד""ה הולד), וכמ""ש למעלה] אלא טומנין אותו בשמן או בצמר או במוכין ותבן (מ""ב ס""ק כ""ה), ובזמנינו אין נוהגין כלל לקבור השליא (גשר החיים פט""ז אות ג', אג""מ יו""ד ח""ג סי' קמ""א)"	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חותכין הטיבור בילד יחידי?	"איתא בגמ' דר' יוסי ס""ל דחותכין בילד יחידי והת""ק ס""ל דחותכין דוקא בתאומים, וכתב הטור דהרא""ש פסק כת""ק והרמב""ם פסק כר' יוסי, אכן הב""י מתמיה על הטור מהי""ת דהרא""ש פסק כת""ק ולפיכך פסק המחבר דחותכין אפי' בילד יחידי"	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לחתוך הטיבור?	"המ""ב (ס""ק כ""ז) הביא מח' אם הוא איסור דרבנן או איסור דאורייתא [משום גוזז או מכה בפטיש (עי' מ""ב עו""ה הע' קמ""ד)]"	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בנולד בן ח'?	"ודאי לא חי ואין מחללין שבת בשבילו {ונראה דאינו נקרא חיי שעה דהרי לא היה לו חיים כלל}, ואם גמרו שערו וצפרניו השו""ע ס""ל דמחללין עליו דאמרינן דהוא באמת בן ז' ואשתהויי הוא דאשתהי, אבל הגר""א ס""ל דגם צריך לשהות ל' יום כדי לחלל שבת בשבילו אבל מודה דלגבי טלטול מוקצה סגי בגמרו לחוד (מ""ב ס""ק ל')"	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק בן ז' ספק בן ח'?	"איתא בגמ' דאין מחללין עליו אלא אם גמרו שערו וצפרניו, והרמב""ם וכמה ראשונים פירשו כפשוטו דהיינו לגבי מכשירי מילה אבל פשוט דמחללין שבת להצילו משום ספק פיקוח נפש [ואפי' בעובר קודם מ' יום], אכן הטור פי' דהלשון אין מחללין משמע כלל אפי' להצילו (ביה""ל ד""ה או), והמג""א (ס""ק ט""ו) רצה לומר דיש בזה מח' ראשונים אם מחללין שבת להציל ספק נפל, דהר""ן והרא""ש ס""ל דמאכילין מעוברת ביוה""כ להציל הולד [ודחה הביה""ל דאפשר התם שאני דמסתמא יחיה שבתות הרבה משא""כ הכא חזינן דלא גמרו שערו וצפרניו], והרמב""ן (תורת האדם בשם י""מ) ס""ל דמחללין רק ביושבת על המשבר ומתה האם דאז יש איסור להרוג את העובר אבל בלא""ה אין מחללין להציל העובר [ודחה הביה""ל דהתם מיירי בעובר אבל כאן מיירי כשכבר נולד ואפשר דהרמב""ן מודה דמחללין], והביה""ל מסיים בריטב""א דפסק כבה""ג דס""ל דמחללין שבת להציל עובר, ומשמע להלכה מחללין שבת להציל עובר או ספק בן ח', דלא כשו""ע, וכ""כ המנח""ש (ח""ב סי' פ""ג ס""ק א') ושבט הלוי (ח""ג סי' קמ""א, ,ח""ח סי' פ""ט ס""ק ז') דבזה""ז שיודעים להחיות מחללין אפי' אם נולד בחודש חמישי או ששי, ואפי' אם לא גמרו שערו וצפרניו."	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי השו""ע דאין מחללין שבת על ספק בן ח', מאי שנא מסעי' ה' דמחללין לקרוע האם שמתה להציל העובר מספק?"	"כן הקשה העולת שבת, ותי' המג""א (ס""ק ט""ו) דהתם מיירי כשכלו לו חדשיו ומסתמא הוא בן קיימא משא""כ הכא אינו בן קיימא, ואח""כ כתב דהשו""ע קאי כשיטת הרמב""ן (בשם י""מ) דס""ל דכל זמן שאין איסור להרוג העובר אין מחללין עליו את השבת, ודוקא כשיושבת על המשבר ומתה אז הוי כדלת נעולה לפניו ואסור להורגו ומחללין עליו את השבת [ועי' רע""א יו""ד סי' י""ד סעי' ו' לגבי שחיטת בן פקועה לאחר שמתה אמו], והוסיף המג""א דדוקא כשידוע שכלו לו חדשיו [והשיגו עליו רע""א ודגול מרבבה והביה""ל דיתכן דהרמב""ן ס""ל דאפי' בספק אם כלו לו חדשיו מחללין עליו דהוי כאילו נולד, ומאחר שהוא נולד מחללין אפי' על ספק], אמנם המג""א כתב עוד תירוץ אח""כ דהכא יש כאן ריעותא דלא גמרו שערו וצפרניו משא""כ לעיל בסעי' ה' ליכא ריעותא כלל, וכן נקט הערוה""ש (סעי' י""ג) דאם יש ריעותא בפנינו אין מחללין עליו מספק, אכן למעשה כבר כתבנו דהביה""ל משמע דקיי""ל כשאר ראשונים דמחללין על עובר או ספק בן ח' אע""פ שיש ריעותא בפנינו"	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתינוק שנולד טריפה?	"אם כלו לו חדשיו אינו נפל ומחללין עליו את השבת אפי' לחיי שעה (נשמת אברהם, פסק""ת אות ח'), ואם לא כלו לו חדשיו אין מחללין עליו אלא אם חי ל' יום {אמנם, בדרך כלל א""א לידע אם כלו לו חדשיו (וכמ""ש במ""ב לקמן סי' של""א ס""ק ט') דלעולם יש בו ספק בן ח', וא""כ נראה דהכל תלוי אם גמרו שערו וצפרניו דאם לא גמרו חיישינן לבן ח' [ונראה לר""י באק אפי' אם יחיה ל' יום הוי חשש נפל, דיש לנו היכולת להחיותו יותר מל' יום אבל אין זה סיבה שלא יהיה נפל, ויש לעיין בזה]}, אמנם אמר רשז""א (שש""כ פל""ו הע' כ""ד) דבבית חולים [של ישראלים] יש לחלל שבת בעבורו דיש חשש שמא לא ידעו להבדיל בין תינוק לתינוק."	סימן של סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל 1) בן ח' 2) ספק בן ח'?	"1) לא, אבל אם גמרו שערו וצפרניו מותר (כך מבואר מב""י) 2) השו""ע סבר דאסור לטלטלו, אבל המג""א (ס""ק ט""ז) הביא מאגודה דמותר, וכן הסכימו האחרונים דמותר לטלטלו (מ""ב ס""ק ל""א), וכ""כ הערוה""ש (סעי' ט""ו)"	סימן של סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לה להניק בנה?	"יכולה היא לשחות ולהניק את בנה, ואע""פ שבעצם לחלוב אסור משום מפרק כאן מותר דהוי מעשה אכילה (שלחן שלמה סי' שכ""ח ס""ק נ""ו) {וכמו שאמרינן דאין בו איסור טוחן כשהוא לועס האוכל}, וכן משמע מב""י בשם המרדכי בשם רבינו ניסים גאון דלא התיר אלא להניק תינוק"	סימן של סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותרת לה להוציא החלב מעצמה?	"המרדכי הביא מרבינו ניסים גאון דאסור, אבל הראשונים כתבו ב' סברות להקל, א' הוי מלאכה שאצל""ג ומותר במקום צער דומיא דמפיס מורסא {אע""פ שיש חילוק קצת דמפיס מורסא באמת הוי פס""ר דלנ""ל משא""כ כאן הוי ממש מלאכה שאצל""ג}, ב' החלב הולך לאיבוד על הארץ [לפי הרשב""א אין זה מפרק כלל, לשאר ראשונים הוי מפרק כלאחר יד] {ונראה דלא סגי בכוונה להשליכו לאיבוד אלא צריך לאבדו מיד, וכמ""ש במ""ב לעיל (סי' ש""כ ס""ק י""ח) לגבי סחיטה לתוך התבשיל} (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן של סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש עצה לה בזה""ז?"	"{יכולה להכין השואבת ע""י שעון חשמל, ותשים השואבת על גופה קודם שדולק השואבת וגם יהא חשוקה עליה ולא תהיה בידיה, ועי""ז הוי גרמא וא""צ לאבד החלב, אבל עדיין יש לדון אם החלב מוקצה משום נולד, ולכאורה ביו""ט בודאי הוי נולד ובשבת תלוי במח' ראשונים אם מחמירים בו משום נולד, ועי' בפסק""ת (הע' 88), ועי' בשש""כ (פכ""ז הע' קנ""ב) דמצדד להקל לטלטל חלב בהמה משום הפסד והביא ראיה מחיי""א (מובא במ""ב לקמן (סי' של""ד ס""ק ד') [וצ""ב דלא מקילינן אלא כשיש חשש שיבא לידי איסור דאורייתא]}"	סימן של סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מיישרין אברי הולד שנתפרקו מחמת הלידה?	"איתא בגמ' שבת (קכ""ג ע""א) אסובי ינוקא לרב נחמן אסור [משום תיקון גברא] ולרב ששת מותר, וקיי""ל כרב ששת דמותר, ולפי המג""א (ס""ק י""ח) היינו דוקא ביום הלידה [או יום שני (ב""י)], אבל כתב המ""ב (ס""ק ל""ד) דהרבה אחרונים מקילין אפי' לחודש או ב' חדשים, וכן דייק הגר""א דזהו דעת השו""ע [וכל זה דלא כרמב""ם דס""ל דאין מיישרין הולד כלל בשבת (ערוה""ש סעי' ט""ו), והביה""ל לעיל (ד""ה הולד) ביאר בדעת הרמב""ם דמלפפין הוא לחתוך הבגד והוא חשש סכנה ומותר ביום שנולד אבל לפופי ינוקא מותר בכל שבת דיהיה בצער אם ימנע לכך]"	סימן של סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתפרקה חוליא של שדרה?	"איתא בגמ' שבת (קמ""ז ע""ב) דאין מעצבין דהיינו להחזיר חוליות של שדרה דמיחזי כבונה [וע""י בגדו הב""ח אוסר והמאירי מתיר (ביה""ל ד""ה שלא)], אבל כתב רש""י דזהו דוקא לאחר יום הלידה אבל ביום הלידה מותר וכמ""ש בגמ' שבת סוף מפנין (מ""ב ס""ק ל""ד) [וצ""ע מה שכתב רש""י סוף מפנין (שבת קכ""ט ע""ב) דהו""ל למימר דזהו מעציבין וכמ""ש רש""י עצמו לקמן קמ""ז ע""ב (רע""א, גר""א)]"	סימן של סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכרוך התינוק בבגדו?	"איתא בגמ' שבת (קמ""ז ע""ב) לפופי ינוקא בשבת, ופי' רש""י שיתיישבו אבריו ולא יתעקם, וכן פסק השו""ע, ולפי הרא""ש מותר אפי' לכרכו ליישר אבריו, אבל זהו דוקא אם אורחיה תמיד בהכי אבל אם אין כורכין אותו בחול אסור לכורכו בשבת (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן של סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן פלטה ליישר את שיניו?	"נראה דמותר מפני שאורחיה בהכי דומיא דכריכת בגדים, אמנם אם רוצה להתחיל בשבת נראה דאסור, אכן השש""כ (פל""ד הע' קי""ג) משמע דנתינת פלטה עדיף מכריכת בגדים דאינו עוסק בה תמיד, ואפשר לפי""ז להתיר אפי' בפעם ראשונה ראשונה, וצ""ע"	סימן של סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ל-crack knuckles?	"כתב א""א מבוטשאטש דאין בו שום איסור אפי' משום מדת חסידות"	סימן של סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נפלה ערלת גרון הולד?	"הר""ח ס""ל דזהו הציור דאסובי ינוקא בשבת (קכ""ג ע""א) {ועי' בבאה""ט (יו""ד סי' ל""ג ס""ק א') דערלת הגרון הוי כנגד אמצע הלשון}., ואע""פ שכל הראשונים חולקים עליו מ""מ הדין אמת, ולכן פסק השו""ע כוותיה דמותר להחזירו בידו אע""פ שפעמים שמקיא דאינו מיחזי כרפואה דזהו אורחיה דתינוק (מ""ב ס""ק ל""ו) [וצ""ב מהו ההו""א דאסור משום דמקיא הרי אינו מכוין להקיא, ועוד קיי""ל דמותר להקיא ביד, אמנם מבואר בר""ן (שבת קכ""ג ע""א) דע""פ רוב התינוק מקיא דם, וזהו החידוש]"	סימן של סעיף יא		
